הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוהגת לפרסם מדי פעם נתונים מעניינים על אוכלוסיית הקשישים בישראל. להלן לקט נבחר:
א. קצב הגידול
1. מדי שנה גדלה אוכלוסיית בני ה- 65 ומעלה ב - 14,300 נפש בממוצע. מבחינה דמוגרפית מתרחש הדבר עקב הצטרפות של 44,200 איש ואישה חדשים, פחות 29,900 נפטרים.
2. לפיכך חוזים הדמוגרפים כי לעומת כ - 700,000 איש באוכלוסייה זו כיום, יגיע מספרם בשנת 2025 ל - 1,180,000 איש. זהו קצב גידול כפול מזה שבו צפויה לגדול כלל האוכלוסייה.
3. כבר כיום, באחד מתוך 4 משקי בית בארץ חי אדם שגילו 65 ומעלה.
4. בקרב האוכלוסייה הערבית מגיע אחוז בני ה - 65 ומעלה לשבעה בלבד.
5. הזדקנות האוכלוסייה באה לידי ביטוי גם בשיעור בני ה - 80 ומעלה ההולך וגדל. אם בשנת 1980 היה אחוז בני ה- 80 ומעלה 14% מכלל אוכלוסיית הקשישים, הרי בשנת 2005 כבר הגיע מספרם לכדי 26% מכלל בני ה - 65 ומעלה.
ב. גברים לעומת נשים
1. אחוז הנשים באוכלוסייה גדל דרמטית עם העלייה בגיל. בסך הכול מהוות הנשים בארץ 51% מהאוכלוסייה. אולם, בקבוצת גיל הצעירים (עד גיל 30) הן מהוות 48% בלבד, ואילו בקבוצת הגיל 80 עד 84 הן מגיעות כבר ל - 61%.
2. מעניין לבחון כמה גברים יש בחתכי הגיל המבוגר לעומת נשים. מסתבר כי לעומת כל אלף נשים יש 745 גברים בלבד בגיל 65 עד 80 ואילו מעל לגיל 80 יורד מספר הגברים לכל אלף נשים ל - 643 בלבד.
ג. מקום לידה
1. 13% מהקשישים הם ילידי ישראל, לעומת 65% ילידי הארץ בכלל האוכלוסייה.
2. 25% מכלל הקשישים עלו ארצה ב - 16 השנים האחרונות, רובם ממדינות חבר העמים.
3. שיעורם של ילידי הארץ בקרב הקשישים גדל בהתמדה.
ד. פרופיל גיאוגראפי
1. 94% מהקשישים גרים ביישובים עירוניים.
2. 27% מאוכלוסיית הקשישים מתגוררים בארבע הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב, חיפה וראשון לציון.
3. 10 היישובים שבהם שיעור הקשישים הוא הגבוה ביותר:
? ירושלים - 59,000
? תל אביב - 57,000
? חיפה - 48,000
? נתניה - 26,000
? חולון - 25,000
? בת ים- 25,000
? פ"ת - 24,000
? אשדוד 23,000
? רמת גן 23,000
? ב"ש 23,000
? סה"כ 333,000 (כמעט מחצית מכלל הקשישים בארץ).
ה. מצב משפחתי
1. 56% מהקשישים - נשואים.
2. 35% מהקשישים - אלמנים/אלמנות.
3. 6% מהקשישים - גרושים.
4. 3% מהקשישים - רווקים/רווקות.
ו. הסדרי מגורים
1. 46% מהקשישים - גרים כזוגות.
2. 25% מהקשישים - גרים לבדם.
3. 11% מהקשישים - גרים עם ילדיהם.
4. 5% מהקשישים - גרים כהורה יחיד.
5. 13% מהקשישים - גרים בסוגים אחרים של משקי בית.
6. קרוב ל - 21,000 יחידות מוצעות כיום בכל המסגרות של בתי דיור מוגן ובתי אבות לעצמאיים.
ז. תוחלת חיים
1. תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות בעולם ועומדת על 82 שנים
לנשים ו - 78 שנים לגברים.
2. בגיל 65 תוחלת החיים היא של 20 שנים נוספות לנשים ו - 18 שנים נוספות לגברים.
3. בגיל 80 תוחלת החיים היא 7 שנים נוספות לבני שני המינים.
ח. תפיסת מצב הבריאות ופעילות גופני
1. גברים קשישים מעריכים את מצב בריאותם כטוב יותר מזה שמעריכות הנשים את מצבן הבריאותי. (44% מהגברים לעומת 32% מהנשים העריכו את מצב בריאותם "טוב" או "טוב מאד").
2. עם העלייה בגיל יורדת ההערכה העצמית של מצב הבריאות: 28% מבני 75+ העריכו את מצב בריאותם כ"טוב" או "טוב מאד", לעומת 44% מבני 65-74.
3. הפעילות הגופנית הפכה להיות מודעת וחיונית בקרב הקשישים. כיום, 41% מבני 65+ עוסקים בפעילות גופנית כלשהי לעומת 29% בלבד מבני 21+.
ט. שימוש בשירותי בריאות
1. שיעור השימוש בשירותי הבריאות של הקשישים גבוה באופן טבעי מזה של קבוצות גיל צעירות יותר.
2. מספר האשפוזים של קשישים הוא פי 3.5 מזה של כלל האוכלוסייה.
3. גברים קשישים נוטים להתאשפז יותר מאשר נשים קשישות.
4. בני 65+ מבקרים בממוצע 16 פעמים בשנה אצל רופא המשפחה ו - 8 פעמים בשנה אצל רופא מומחה, לעומת 8 ביקורים בשנה אצל רופא משפחה ו - 5 ביקורים לשנה אצל רופא מומחה בקרב בני 21+.
י. השכלה
1. רמת ההשכלה של המגיעים לאוכלוסיית הקשישים עולה בהתמדה.
2. עם זאת, נשים קשישות העלו את רמת השכלתן בשיעורים גבוהים יותר מאשר גברים קשישים, ובכך הצטמצמו פערי ההשכלה בין גברים לנשים באוכלוסייה זו.
3. ניכר שימוש גובר במסגרות העשרה ולימוד בקרב הקשישים, החל מקורסים והשתלמויות וכלה בלימודים סדירים במוסדות להשכלה גבוהה.
4. בשנת 1970 היו רק 5% מהקשישים בעלי השכלה גבוהה ואילו בשנת 2005 עלה מספרם ל - 14%.
יא. תעסוקה
1. חלה עלייה בהיקף התעסוקה של קשישים, אם בשל פרישה מאוחרת יותר מהעבודה ואם לצורך השלמת הכנסה.
2. בשנת 2003 היו מועסקים 15.1% מהגברים ו - 5.1% מהנשים
3. בשנת 2004 היו מועסקים 15.2% מהגברים ו - 5.3% מהנשים.
4. בשנת 2005 היו מועסקים 16.3% מהגברים ו - 5.9% מהנשים.
יב. שביעות רצון מהחיים
1. 77% מהקשישים דיווחו על שביעות רצון מהחיים (15% מרוצים מאד ו - 62% מרוצים).
2. ההבדל בינם לבין גילאי 21+ איננו גדול. בקרב בצעירים דיווח 82% על שביעות רצון מהחיים (28% מרוצים מאד ו - 54% מרוצים).
3. ההבדל הוא ברמת ה"מרוצים מאד" וזאת לפי המשוער עקב ירידה מסוימת ברמת ההכנסה ובמצב הבריאות.
4. שביעות הרצון הגבוהה מוסברת בעלייה היחסית ברמת החיים, בהיקף התעסוקה ובתרבות הפנאי של הקשישים.
יג. תחושת בדידות
1. 19% מבני ה- 65+ חשים בדידות לעיתים קרובות, לעומת 10% בלבד בקרב בני 21+.
2. נשים קשישות נוטות להרגיש בדידות בתדירות גבוהה יותר מגברים קשישים
(25% בקרב הנשים לעומת 11% בקרב הגברים).
יד. התנדבות
1. 11.7% מכלל הקשישים מתנדבים באופן קבוע לסוג זה או אחר של התנדבות.
2. מתוכם, 54% מתנדבים מעל 10 שעות בחודש.
3. בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף ההתנדבות של קשישים ובמודעות שלהם לגבי חשיבות ההתנדבות ותרומתה לאורח חייהם.
טו. סיכום
1. השינויים המתרחשים בקרב הקשישים הם משמעותיים. בהדרגה משתנה הפרופיל של אוכלוסיות הגילים המאוחרים וחשוב לכל העוסק בנושא לעקוב מקרוב אחר השינויים הללו.
2. הנתונים שהובאו במסמך זה נותנים תמונה אופיינית ולפיכך הובאו כלשונם.
א. קצב הגידול
1. מדי שנה גדלה אוכלוסיית בני ה- 65 ומעלה ב - 14,300 נפש בממוצע. מבחינה דמוגרפית מתרחש הדבר עקב הצטרפות של 44,200 איש ואישה חדשים, פחות 29,900 נפטרים.
2. לפיכך חוזים הדמוגרפים כי לעומת כ - 700,000 איש באוכלוסייה זו כיום, יגיע מספרם בשנת 2025 ל - 1,180,000 איש. זהו קצב גידול כפול מזה שבו צפויה לגדול כלל האוכלוסייה.
3. כבר כיום, באחד מתוך 4 משקי בית בארץ חי אדם שגילו 65 ומעלה.
4. בקרב האוכלוסייה הערבית מגיע אחוז בני ה - 65 ומעלה לשבעה בלבד.
5. הזדקנות האוכלוסייה באה לידי ביטוי גם בשיעור בני ה - 80 ומעלה ההולך וגדל. אם בשנת 1980 היה אחוז בני ה- 80 ומעלה 14% מכלל אוכלוסיית הקשישים, הרי בשנת 2005 כבר הגיע מספרם לכדי 26% מכלל בני ה - 65 ומעלה.
ב. גברים לעומת נשים
1. אחוז הנשים באוכלוסייה גדל דרמטית עם העלייה בגיל. בסך הכול מהוות הנשים בארץ 51% מהאוכלוסייה. אולם, בקבוצת גיל הצעירים (עד גיל 30) הן מהוות 48% בלבד, ואילו בקבוצת הגיל 80 עד 84 הן מגיעות כבר ל - 61%.
2. מעניין לבחון כמה גברים יש בחתכי הגיל המבוגר לעומת נשים. מסתבר כי לעומת כל אלף נשים יש 745 גברים בלבד בגיל 65 עד 80 ואילו מעל לגיל 80 יורד מספר הגברים לכל אלף נשים ל - 643 בלבד.
ג. מקום לידה
1. 13% מהקשישים הם ילידי ישראל, לעומת 65% ילידי הארץ בכלל האוכלוסייה.
2. 25% מכלל הקשישים עלו ארצה ב - 16 השנים האחרונות, רובם ממדינות חבר העמים.
3. שיעורם של ילידי הארץ בקרב הקשישים גדל בהתמדה.
ד. פרופיל גיאוגראפי
1. 94% מהקשישים גרים ביישובים עירוניים.
2. 27% מאוכלוסיית הקשישים מתגוררים בארבע הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב, חיפה וראשון לציון.
3. 10 היישובים שבהם שיעור הקשישים הוא הגבוה ביותר:
? ירושלים - 59,000
? תל אביב - 57,000
? חיפה - 48,000
? נתניה - 26,000
? חולון - 25,000
? בת ים- 25,000
? פ"ת - 24,000
? אשדוד 23,000
? רמת גן 23,000
? ב"ש 23,000
? סה"כ 333,000 (כמעט מחצית מכלל הקשישים בארץ).
ה. מצב משפחתי
1. 56% מהקשישים - נשואים.
2. 35% מהקשישים - אלמנים/אלמנות.
3. 6% מהקשישים - גרושים.
4. 3% מהקשישים - רווקים/רווקות.
ו. הסדרי מגורים
1. 46% מהקשישים - גרים כזוגות.
2. 25% מהקשישים - גרים לבדם.
3. 11% מהקשישים - גרים עם ילדיהם.
4. 5% מהקשישים - גרים כהורה יחיד.
5. 13% מהקשישים - גרים בסוגים אחרים של משקי בית.
6. קרוב ל - 21,000 יחידות מוצעות כיום בכל המסגרות של בתי דיור מוגן ובתי אבות לעצמאיים.
ז. תוחלת חיים
1. תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות בעולם ועומדת על 82 שנים
לנשים ו - 78 שנים לגברים.
2. בגיל 65 תוחלת החיים היא של 20 שנים נוספות לנשים ו - 18 שנים נוספות לגברים.
3. בגיל 80 תוחלת החיים היא 7 שנים נוספות לבני שני המינים.
ח. תפיסת מצב הבריאות ופעילות גופני
1. גברים קשישים מעריכים את מצב בריאותם כטוב יותר מזה שמעריכות הנשים את מצבן הבריאותי. (44% מהגברים לעומת 32% מהנשים העריכו את מצב בריאותם "טוב" או "טוב מאד").
2. עם העלייה בגיל יורדת ההערכה העצמית של מצב הבריאות: 28% מבני 75+ העריכו את מצב בריאותם כ"טוב" או "טוב מאד", לעומת 44% מבני 65-74.
3. הפעילות הגופנית הפכה להיות מודעת וחיונית בקרב הקשישים. כיום, 41% מבני 65+ עוסקים בפעילות גופנית כלשהי לעומת 29% בלבד מבני 21+.
ט. שימוש בשירותי בריאות
1. שיעור השימוש בשירותי הבריאות של הקשישים גבוה באופן טבעי מזה של קבוצות גיל צעירות יותר.
2. מספר האשפוזים של קשישים הוא פי 3.5 מזה של כלל האוכלוסייה.
3. גברים קשישים נוטים להתאשפז יותר מאשר נשים קשישות.
4. בני 65+ מבקרים בממוצע 16 פעמים בשנה אצל רופא המשפחה ו - 8 פעמים בשנה אצל רופא מומחה, לעומת 8 ביקורים בשנה אצל רופא משפחה ו - 5 ביקורים לשנה אצל רופא מומחה בקרב בני 21+.
י. השכלה
1. רמת ההשכלה של המגיעים לאוכלוסיית הקשישים עולה בהתמדה.
2. עם זאת, נשים קשישות העלו את רמת השכלתן בשיעורים גבוהים יותר מאשר גברים קשישים, ובכך הצטמצמו פערי ההשכלה בין גברים לנשים באוכלוסייה זו.
3. ניכר שימוש גובר במסגרות העשרה ולימוד בקרב הקשישים, החל מקורסים והשתלמויות וכלה בלימודים סדירים במוסדות להשכלה גבוהה.
4. בשנת 1970 היו רק 5% מהקשישים בעלי השכלה גבוהה ואילו בשנת 2005 עלה מספרם ל - 14%.
יא. תעסוקה
1. חלה עלייה בהיקף התעסוקה של קשישים, אם בשל פרישה מאוחרת יותר מהעבודה ואם לצורך השלמת הכנסה.
2. בשנת 2003 היו מועסקים 15.1% מהגברים ו - 5.1% מהנשים
3. בשנת 2004 היו מועסקים 15.2% מהגברים ו - 5.3% מהנשים.
4. בשנת 2005 היו מועסקים 16.3% מהגברים ו - 5.9% מהנשים.
יב. שביעות רצון מהחיים
1. 77% מהקשישים דיווחו על שביעות רצון מהחיים (15% מרוצים מאד ו - 62% מרוצים).
2. ההבדל בינם לבין גילאי 21+ איננו גדול. בקרב בצעירים דיווח 82% על שביעות רצון מהחיים (28% מרוצים מאד ו - 54% מרוצים).
3. ההבדל הוא ברמת ה"מרוצים מאד" וזאת לפי המשוער עקב ירידה מסוימת ברמת ההכנסה ובמצב הבריאות.
4. שביעות הרצון הגבוהה מוסברת בעלייה היחסית ברמת החיים, בהיקף התעסוקה ובתרבות הפנאי של הקשישים.
יג. תחושת בדידות
1. 19% מבני ה- 65+ חשים בדידות לעיתים קרובות, לעומת 10% בלבד בקרב בני 21+.
2. נשים קשישות נוטות להרגיש בדידות בתדירות גבוהה יותר מגברים קשישים
(25% בקרב הנשים לעומת 11% בקרב הגברים).
יד. התנדבות
1. 11.7% מכלל הקשישים מתנדבים באופן קבוע לסוג זה או אחר של התנדבות.
2. מתוכם, 54% מתנדבים מעל 10 שעות בחודש.
3. בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף ההתנדבות של קשישים ובמודעות שלהם לגבי חשיבות ההתנדבות ותרומתה לאורח חייהם.
טו. סיכום
1. השינויים המתרחשים בקרב הקשישים הם משמעותיים. בהדרגה משתנה הפרופיל של אוכלוסיות הגילים המאוחרים וחשוב לכל העוסק בנושא לעקוב מקרוב אחר השינויים הללו.
2. הנתונים שהובאו במסמך זה נותנים תמונה אופיינית ולפיכך הובאו כלשונם.
בעל תואר שני במינהל עסקים ובחינוך. עוסק במתן ייעוץ אסטרטגי ושיווקי.
בעל התמחות מיוחדת בשיווק ובתפעול דיור מוגן,ובסוגיות איכות החיים בגיל הזהב.
מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית נתניה.
מפרסם בקביעות מאמרים, שירים, פליטונים וסיפורים.
מחבר הרומן "מריונטות".
בעל התמחות מיוחדת בשיווק ובתפעול דיור מוגן,ובסוגיות איכות החיים בגיל הזהב.
מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית נתניה.
מפרסם בקביעות מאמרים, שירים, פליטונים וסיפורים.
מחבר הרומן "מריונטות".